הלגיון האחד-עשר קלאודיהלטינית: Legio undecima Claudia) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי יוליוס קיסר בזמן מלחמת גאליה בשנת 58 לפנה"ס. הלגיון הוצב בפרובינקיית מואסיה עילית עד המאה ה-5 לספירה. סמל הלגיון היה שור. הלגיון השתתף בדיכוי מרד בר כוכבא ובמצור על ביתר.

נוכחות הלגיון בארץ ישראל

כתובת לטינית שנמצאה ליד המעיין בביתר מזכירה את הלגיון החמישי מקדוניקה והלגיון האחד-עשר קלאודיה. מאחר ששני הלגיונות האלה היו מוצבים בדאקיה זמן קצר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת שלטונו של טראיאנוס, נראה כי גדודים משני לגיונות אלה הובאו לעזרה בדיכוי המרד והוצבו כחיל משמר בביתר, לאחר כיבושה.

מיכאל אבי-יונה פרסם מצבת קבורה שנמצאה בבית שאן, של פובליוס אליוס קאפיטו (Publius Aelius Capito), חייל בלגיון האחד-עשר קלאודיה, שמת בגיל 35 לאחר שירות צבאי בן עשר שנים. לטענת גדליהו אלון, מת החייל בעקבות מרד בר כוכבא.

לקריאה נוספת

  • R. Fellmann, Die 11. Legion Claudia Pia Fidelis, in: Yann Le Bohec, Les légions de Rome sous le Haut-Empire, (2000 Lyon), pp. 127-131

מאמר זה משתמש בחומר מתוך מאמר ויקיפדיה הלגיון האחד עשר קלאודיה, אשר משוחרר תחת Creative Commons Attribution-Share-Alike License 3.0.