חוט הוא מוצר גמיש לרוב טווי. יכול להיות עשוי מחומרים מהחי [שיער של חיה] הצומח, [אניצים, של פירות, סיבים של קליפה] או מחומרים אחרים, של חומרים שונים המשמשים בדרך כלל בתחום הטקסטיל, קשירה וחיזוק עצמים שונים.
המונח "חוט" משמש גם באופן שאול לתיאור שמות עצם אחרים שצורתם כצורת חוט, בהם חוט השדרה (בתוך עמוד השדרה). בנוסף, משמש המונח לתיאור מצבים מסוימים - כמו המונח "קצה חוט", לתיאור ניסיון למצוא מוצא בין שלל מידע לא רלוונטי.
באופן מסורתי חוט הוא שילוב ארוך של סיבים, אשר משמש בייצור בדים, תפירה, סריגה (ו קרושה), אריגה, רקמה, מקרמה והכנת חבלים. בהתאמה, קיים מגוון של סוגי חוטים המתאימים לשימושים שונים. חוטים לשימוש במכונות תפירה מודרניות מצופים לעיתים בשעווה או בחומר אחר אשר יפחית את החיכוך הכרוך בתפירה. חוטי רקמה הם חוטים המיועדים באופן מיוחד למטרה זו, בין אם ב מכונה ובין אם ברקמה ביד. גם אם החוטים נוצרו לייעוד מסוים אין שום מניעה להשתמש בהם לייעוד אחר. אפשר לתפור גם עם חוטי תפירה ורקמה, אפשר לסרוג עם חוטי רקמה וכדומה.
חוטים טבעיים שמקורם מהחי או הצומח מיוצרים ב טוויה. התהליך כרוך בכריכה ועיבוד של סיבים יחד, על מנת שיצרו חוט אחיד. העדויות המוקדמות ביותר לייצור חוטים נמצאו מן התקופה הפלאוליתית העליונה וטוויית אריגים היה אחד מתהליכי הייצור הראשונים שעברו מיכון ותיעוש. חוטים טוויים עשויים לכלול רק סוג אחד של סיבים, או שילוב של מספר סוגי סיבים (אם כי ביהדות קיים איסור על שעטנז בין סוגים מסוימים של סיבים לאחרים בטווייה). סיבים מלאכותיים (סינתטיים) נחשבים לחזקים יותר ולעיתים יכולים גם להגן על הבד מפני בערה. לפיכך, נפוץ השילוב בין סיבים מלאכותיים וטבעיים. השילובים הנפוצים ביותר הם כותנה ופוליאסטר; וצמר עם אקריל. לעיתים קרובות, בעיקר במקרה של סיבים טבעיים יקרים, קיים שילוב בין סוגי סיבים יקרים ( אנגורה, קשמיר ודומיהם) לבין סוגים זולים יותר של סיבים טבעיים.
חוטים מהחי נקראים לרוב צמר. הנפוץ ביותר, הוא צמר כבשים, יש מינים שונים של כבשים שלהן יש צמרים בעלי תכונות שונות.
חוטים שנוצרו באופן תעשייתי מחומרים שונים. בלועזית הם נקראים סינתטיים הם מתחלקים לחוטים שעשויים מפולימר טבעי, חוטים מפולימר סינתטי וממינרלים
חוטים עשויים מפולימר טבעי
חוטים עשויים מפולימר סינתטי
חוטים עשויים ממינרלים